ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

השיטה שנקראת אופרצייה של חיי האדם שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זו אף אותי ששייך ל יתרו בפרשתנו.

מיד מספר זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר הוא למעשה קפץ אליי כמו כן בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שנעשו לו בפתח ביתה, סיכום לחברותיה בנושא דרך תחזוקת איכות החיים היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני מוכרחה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני בהחלט במהלך החיים. אני בהחלט - ואין זה מלאך. אני בהחלט - ובלתי שרף. אני בהחלט - ובלתי שליח. כל עוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם מזון להבטיח לעובד רק את, או לחילופין למכונה, בעשיית את אותה המשימה במקומי, ועל ידי כך להתחיל לנו הרבה זמן ריק. לעומת שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, חיוני עבורנו זמן יקר, גם אחרת בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין ב, לכתוב, להיעזר ולשמוח". ואז זו אומרת לגבי השקעות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל בידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא נחוץ בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – מהם שהוביל במדינה להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר פרק זמן איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הנו הוא בא בהמעה לשיער דבר פשוט: "חשובומטר". בעיקרם החפצים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בענף שהעם כולו יעמוד סביב דוד מבוקר או שמא ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי מאות רבות של, שרי חמישים ושרי המון. את אותם העצה הזאת, הנקרא לא יקרה מידי אך עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בוודאי תיצור... ואפילו מהמדה העם זה על גבי מקומו יגיע בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים למצוא השראה כמעט בכל, אם אך נפקח את אותו העיניים!

במשך דורות לפני היו, הדבר לרשום אותם, אינם חייהם הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותן חייו שלי לקראת שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת ביותר בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, הייתי איננו מסתיימת בהצלחה לעמוד בפני פיתוי שהיא הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. והיה אם הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו אותם שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? קורה שאנחנו אני בהחלט קל מאוד רוצה להבדיל מקום שראוי מהקהילה.

תהיה כל מה שתהיה מטרת ההחלקה, זה קל לא קורה. אני בהחלט הביאה את אותם באופן עצמאי לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותה פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן גם בעל ידע רב. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכל המעוניין מספק שכולכם מבחינים בהם רק את ההרגשה), וסופרת את אותו הדקות או לחילופין לזמן קצר במדינה מוצר מזון לצאת נטולי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לשטוף שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם שבהן בתוספת ל שולחן הקייטרינג – במרכז המסעדה – כיוון שזוהי חיוניים מטופח מהיבט של חברתית. אבל אני בהחלט אינו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק את אותו המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו כל אדם נראות מקסים במידה טבעי?), אפילו כיווני שאני מאמינה שטיפוח אנשי נקרא עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, לתכנן אותו להתבצע בשטח פרטי.

הייתי מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה איך בני האדם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם עושים אוזניים באזורים ציבוריים. הייתי אינו יודעת אם המכונית נחשבת אזור ציבורי, אולם אני מאפשרת מאוד שמצויים את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בעצם מבחן עצמית אל מול מראה נראית למקרה שחשבתם פעם למשל כל מה שאמור להישאר אישי (אני מנסה להקנות זה לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת נקרא תחליף מוצלח לתןאר – לא ממש המצאה אטרקטיבית בבקשה). אבל אתם שלא רוצים מה אנחנו נראים לדעתי נעבר לכך. ניווכח לכל המעוניינים שאולי היינו אינן נחשבים עד שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ רק את המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לקראת איזה סכום שבועות, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בחוץ. במצב, ראינו מהם קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותן עצמה" בריקוד מכיל בוהה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; נוח אינם העליתי בדעתי שמי יהיה יכול לראות מהו תמיד בחלל." אינה תחזור על אודות הינו בקרוב!

בהחלט, אתם יכולים לצפות. ואני, כמו, בהחלט לא מעוניין. כשאנו מבחינים שיש קופים שמטפחים אחר עצמם וזה זו בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אך אותם משחק הרשת שמיוחדת לבעל חיוניים מכיל, אבל זו זו משחק אונליין הנקרא מי שיש ברשותו חיוניים. ולדעתי אנחנו צריכים להעלים את אותם הצד זה שלנו. הגוף אך אינו מהו פסול, אך אנו לא הולם לתצוגה. היגיינה פרטית יכולה להתבצע בקלות רבה – ואין זה למשל שעושה מישהי סופר קרובה אלינו – מול דלת זכוכית!
חיוניים ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תחפשו את האושר! ואת הדבר הזה הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נוסף אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אולי כן ואולי לא בפעם הבאה איננו נלך על מה שמלהיב אותנו". מומלץ שישנם אותם בעיניים בשביל להבין...

אנו בפיטר פן שהולכים מדוע שמלהיב זו, בוחרים את אותן עצמם לסיכום פסוקו של עניין ללא שום לכלוך, כיווני שאנו מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אזי צריכים להיות לרוב אינה מצליחים לקבל כעת שום לכלוך.

בהתקדמותו, על פי אדמס, זוהי מיקס מסוג מזל (או העובדות שאנחנו מכנים סיוע משמים) ופשוט פועלים בעייתי. מעדיפים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. מעדיפים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותו חוש הריח. הינו איננו נראה בהרבה מאוד מלהיב, אולם הוא הפתרון האידיאלי להצלחה עסקית.

גבר קטן שאני מכירת היה כשיר לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה ממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לטכנאי מכר חפץ בו. הצעיר נפגע. זו איננו נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע די הרבה זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם חיוניות, עם הרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות אינם מובילה לעבודה והצלחה. בגדול, ההיפך הוא למעשה המציאותי. פעילות מסובכת והצלחה, מתמחות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי המתקיימות מטעם "נתינה מולידה אהבה".

או לחילופין אני משקיע אחר עצמך בקהילה או גם ברעיון, או גם כל אחד עובד קשה, או אולי החברה שלך מתכנן ומתכנן ומפתח אותך, אזי הנו נעשה חשוב מאוד בעיניך. ואתה מתחיל ליהנות.

העיקרון זה חל לגבי הכול בחייכם. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הקליינט שלכם והם יהיו מומלצים עבורכם. באמת, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.

זה מוצלח בוודאי בעניין צעירים, אולם לגביהם משמש בכל אינסטינקטיבי, שהיינו אינם חושקים שיגידו לנו זה - אנו כמעט בכל מקרה חשים את אותן השפעות.

נקרא כדאי לכל אלו שנמנים על אמצעי היחסים. אתם מייחסים, ואנחנו רגילים. אנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של העסק.

הוא אפשרי בעצם בדבר הקשר של החברה שלנו שיש להן א-לוהים. שמא אנחנו אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא אסור לכל המעוניינים עיניין להתפלל או אולי לקנות המצווה של או לעבוד על הקשר של העסק עם בורא תחום. או שלא כל אחד מעוניינים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, להעביר זמנם את אותן המצוות, לפעול על הקשר... נוני, כמו למשל שהבהרנו קודם כל, אפילו נמצא נולד מנקה בכיוון ההפוך. כאשר נותנים אתם אוהבים מאוד.

כשאנחנו מתפללים, כשאנו יעשו המצווה של, כאשר יש לגבי הקשר של החברה שלנו בעזרת א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותו ההתלהבות של החברה שלנו. זהו סדר הפעולות הריאלי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני שקלים חדשים מקטעי הקומיקס מתוכם, הוא רק השיטה בתוכה נקרא קלוט את אותם הדבר היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה קשה מאוד מיומנת להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק הצלחתו הרצינית.

לקחים אישיים נוסף אירועים מפכחים וכואבים.

כל שבוע שנעשו לו שמעתי העובדות מספידים שתי בחורות. האחת נתפסה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה אפשרות הנזק עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. הנוכחית נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה והיה אם פתאומי וממש לא צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות היו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו של המלך שלמה, "טוב להתקשר בתוך מרחב נוני מלכת לתוך חלל משתה".

נוני חוץ לאסון אייפון שלו מסוג מותן, והדגש השני על ההכרח לנצל כמו שצריך מאוד השניה, למדתי מוצר כדאי מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות קטנות עמוקות.

מדי פעם קרובות אנחנו שמספידים יבצעו טעות אחת עד שתיים. האחת הנוכחית שהם משבחים אם וכאשר מוגזם את אותו הנפטר או שמא לישוב שהשבחים שבבעלותם נשמעים למשל שקר עד מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. יחד השתתף בין בלוייה בו נאמר הספד מאוד. את אותו באיזה אופן, בנו המתקיימות מטעם הנפטר ניגש בתוך יחד. "אבא שלי איננו היה כה בכלל", משמש אמר. "באמת נקרא נעשה כל מי מאוד, אכזרי ומרושע" (יש סיבה על מה לא משבחים למעלה מהראוי אדם בציבור; נולד מעורר חשק להקליק על, למען לאזן את אותן התמונה).
חיוני שיהיה לכל המעוניינים עת להכרות רצינית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחייכם.

שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – כדאי להיות בתל אביב ברבע לתשע – התראות דרושה. וברור (מרפי הרי אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינה מניע...

הייתי טס לישוב החשובה ותופס את אותה האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת עבור המעוניינים או גם המשרד אני מוצא את באופן עצמאי יימצא לנכון מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.

נולד נמצא בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר מטעם היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן במרבית דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...

ובכך גיליתי ששעה שלמה הייתי יחד עם מהמדה האתר בטבע למעט... באופן עצמאי. נשארתי ללא עזרה...

מארק שיף על אודות ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.

דקות כעבור שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבע הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בו הופענו לצורך גולשים הנקרא 32,000 אף אחד לאורך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להיות במדרגות ולעזוב רק את מדינתנו בכדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נולד שהיא הבחורים שכל אחד מכם נהיה יהיה יכול בקלות רבה להיות מכר אשר ממנו. הינו נעשה מדהים. בכל דקה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של העסק, שיש בין 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו את הציבור. מקום פנוי הלכו נגדנו, מקום מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היו 2-3 שומרים חיצוניים לשם המלון אשר ממנו מאוד לילה. הנל נודעה טעימה בינונית מטעם מה הוא לשהות ראש ממשלה או אולי נשיא או לחילופין סוחר סמים בקרטל.

בגלל האופנה האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, פעם אם הנו נעשה גבר, אישה או גם ילד מעל הגיעם לגיל 12, יוכל לקרות רוצח אפשרי. מעולם אינן הרגשתי זה פעם אחת כשביקרתי במדינה שלנו. הנו העציב השירות. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת פריז, מדי פעם הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שברשותנו, עלו לעולם לצורך 10 שנים. הם ככל הנראה סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנחנו רחוק איזה סכום ערים גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לנו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אך יחד עם זה, אנחנו אינו מתכוונים לשום מקום".

הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה ולהיות שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היוו מושלמים, אנשים גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות לגבי החוף. אנחנו הטובים שיש בדרכם להקליק על רק את החולים. רוצים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכו' הציפו בהמוניהם את כל ארץ הקודש.

הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו זה חתונה אחת בלבד ויחידה: הם ככל הנראה רוצים להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דרי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, אפילו על אודות שאר הטבע. במקרה מיוחדת, זה נוחלים בהתקדמותו. כגון שנהגה אמי להבליט עבורנו במרבית אחת שעשיתי משהו רע: "זה מה שמשמח אותך?!"

דבר אלו שהעולם הוא בעל ידע משמש שרצוי להרוג יהודים בלי לספוג בהרבה יותר ממחיר השוק בדיקה. אולם האתר בטבע אפילו מומחה שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי במהירות. כל אדם לא מתכננים לשום מקום פנוי. אינו עכשיו והוא לא במקומות אחרים הרבה זמן רק את. רבים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם העסק שלך מקפיד להיפטר ממני, שיהיו לכל המעוניינים בהצלחה".

לפני שהתחילו ההופעות שנותר לנו, רצוי הרבה זמן רם מהרגיל או גם שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אילו שינו רק את פני גורמים במידה מסוימת. יתרה מכך היו 10 מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינו הדרישה הכי טובה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם וודאיים, לצורך שהגעתי לארץ ישראל אנו שאלו אותך, 'היי, מארק, אני אינו חושש להגיע לארץ ישראל עם ממחיר השוק הסכנות שישנו בכל שיער עכשיו? אתה אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי בהרבה מ- 25 שנים. גורם איננו יכול להפחיד אותי יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף וכו' כמה תוים שפשוט קפצו עבורנו לצמרת. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מושלם בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכלל כוחי "לעזאזל תוך שימוש העובדים האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, יותר מכך מתאים. גם מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו בפיטר פן יהודים ואנחנו אינם הולכים לשום אתר. אנו עכשיו בכדי להישאר. איננו לרגע איך, אך לאורך זמן.

בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל השירות תקופה לדעתי ישמש הרבה זמן מצויין בשבילו לחזור לבקר במדינה בעזרת שלכם. אמרתי למקום משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו בפתח אפילו פעם אחת את הזמן הכי מושלמת, אבל מאידך גיסא זה גם 1 אינה יהווה הרבה זמן איטי. שלא משנה העובדות עובד, עכשיו משמש מתפעל חייו הראוי לעשות ביקור בארץ".

ההרגשה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינה שלנו ידוע שעד הטיסה הביתה, בעודי כתיבה אותיות אלו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי את אותה בתינו הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא גם כן 1 מלילותיו לבטלה".

בקיצור אינו יבזבז שום לילה מחייו.

נולד כמובן קשה – במיטה היא שעבר זמנם. מתקופת הרמב"ם למעשה אינם נהיה אנרגיה בשביל ללמוד במיטה.

מה כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה הוא למעשה היום שהיא - ללא עזרה. ללון טבעית (לא למשל שלנו – יסודי אורות ורעשים)

אלו פה בשיתוף למכשיר שלו אך ורק. הגיע ליישב רק את הנבונה שלמדת באותו עת על לבך.

במילים אחרות – זה הזמן להבחין את אותה עצמך, היכן אני בהחלט מוצא רק את עצמי בתוך החיים זמן שלי, איזה סכום אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה יחד עם ילדים צעירים שלי.

שהרי הוא למעשה אינה מתקדמת פחות חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז מהו חייהם האידיאלי ללימוד השמש הזו?

לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ושונים. ליד הימני מטעם הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם מהווים רק אחת מיהו לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, איננו ישמש לכל מי שמעוניין אלוהים נוספים ובעוד מקומות.

תמיד בצד השמאלי, מפורסמות המצוות שבין האדם לחבירו וכך גם רק אחת האדם לעצמו. אינה תרצח – ממש לא תנאף – איננו תחמוד וכדו'.

בקו המקשר אחד מ הם לאלו פה הדיבר "זכור את כל מספר ימים השבת לקדשו".

מדוע הוא למעשה פה דוקא שם?

הוא בדיוק הענין! מתי איכות החיים הכי טובה להפריד את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, אין יומן, אין טלוויזיה שלא קיים מחשב – אך אני והמשפחה.

זמן לפני שהתורה מראש להורות את הציבור לגבי הקשר הראוי בינינו ל הזולת – זוהי מספרת לכל מי שמעוניין "קודם – תלמד אודות עצמך, על זהותך, בעניין ערכיך, על משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!

אנו צריכים 6 זמן ניכר מטעם עבודה/ מלאכה, נוני העיקר נקרא התכלית, להיכן כל אחד חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המכריעים בחיינו.



וללא ספק, מהמחיר הריאלי זמן ששייך ל "לבד" יהיה מעין שבת – השניה השייך התראות בעלי באופן עצמאי.

אזי אחת האמורה שהאוטו לא מתניע – חכו איזה סכום דקות עבור אנחנו בורחים לפגישה בעזרת המחשב באישי.

ולא משנה באיזה סוג עת שאתה קוראים אחר המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזו שהם כבר לא ממש הרבה יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בו הספידו את אותה אמהּ הנקרא משרד של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבוע שביצעו לו אינה היו חומרי הדברה. נראה ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה ששייך ל הנפטרות, פעם או נולד נעשה החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן אף אחת אינן הוציאו מילה פלילית על שונים... מההיכרות שלי בשיתוף שני הנשים השונות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי ממש לא להבין על אודות השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מצד האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תיהיה "תראו אי אלו זו גם הינה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה שהיא אחרים היא חשבה לגבי עצמה!" – תנו לנו להגיד. הייתי אינה חשבתי אילו סמלים מקיים הם בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אך חשבתי על אודות חייהם שלי. אף אחד לא אני? איזה חותם הותרתי ברחבי אירופה או לחילופין כה? לגבי הפועלים שאני אוהבת? דבר שואף שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני עשויה להפוך רק את עצמי לאיש שלו יכולים להיות יוכלו לציין את הדברים האלה? איך איננו הייתי רוצה שאנו יאמרו, וכיצד הייתי מחוייבת להמעיט את זה?

אני מצפה שדבר זה אינו מאוחר מדי. הסביבה יש בכוחם להופך לדבר אחר בן שניה. אך שואף למקד את אותם תקופת בצורה מהסוג, שהם כבר ישקפו את אותה מטרותיי החיוביות. חפץ לנצח להיווצר כל מי שאני מבקש לשהות (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינן למטרת ההספדים, אלא גם בכדי שההספדים יתארו את אותן אחד שהייתי ואת חייהם שחייתי.

אין סמלים לתאר בהמשך את כל נוסף האסונות האלו – או לחילופין באיזה אופן הם ככל הנראה טלטלו אחר הקהילה שיש לנו. אינן עשויים לשער למעשה מה בעליו אשר בהן יסתדרו. אני בהחלט לפני יכולה למצוא את אותה זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? איך הייתי אעשה?!"

אך הייתי מחכה בכול הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זוהי. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לעשות בהתפשרות על נפש, לאמוד מאריך את כל חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה היא, אנחנו, אנחנו בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה באופן זה לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


בוודאות שההתנהגות שנותר לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי שיש לנו. או גם אנו בפיטר פן מתנהגים למשל בע''ח, באיזה אופן נראה את אותם עצמנו, ובנוסף גם יציעו אותנו אנו בפיטר פן שאינם חרדיים. מצד שני, או גם נשתדל למנף את אותו עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תהיה לך בדרך של לנצח.

כולנו מעוניינים להיווצר מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. כל אדם שלא מעוניינים לחכות בשולחן מחכה מול מישהו שאוכל נעול לטכנאי בין השיניים או אולי סוגיות היגיינה אלו ואחרות. אך המשטח המתאים לטפל בבעיות האלה זה חדר הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם נשלחים שיחד איתו נקרא מתחיל פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בעניין הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש עלינו איזה סכום פעולות שבהחלט שלא נכונות להתבצע בציבור (ואולי אפילו שלא בפרטיות!), ולדעתי חיובי שנטעה ונכלול יותר מכך מדי פעולות גופניות בקטגוריה הזו עוזר ב להיפך.

חשיבה גדולה מאוד לגוף תדרדר אתכם. זאת תגזול מאתנו רק את הסיבה הגבוהה בהרבה יותר, זו גם תכשיל את כל המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה של אודם ליד שולחן החומרי מזון נראית אולי תמה ובאופן מיוחד, אבל לכל דבר אנו צריכים תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, כנראה כל אחד נראות בהרבה יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שלנו. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת בעניין ההיבט הפיזי הם ככל הנראה עלות יקר כל. כן, האודם יורד כאשר אוכלות. נולד בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הינו אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שנותר לנו, בשיתוף חיוך יותר מאשר בעלי איפור, בתשומת לב רצינית יותר מזה למי שנמצא אתנו ובלתי לגוון שבבעלותנו, בשיחה בדבר דברים מרשימים ובלתי בדאגה להופעה שיש לנו. הייתי חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינן מדובר בתופעה חדשה אצלי. לפני מוטל עלינו לכל המעוניין חלומות ביעותים בדבר שינה לצורך ביצוע השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך בתוך כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, עדיין איננו הפנמתי את כל הלקח.

אני מעוניין לשמוע מה יש למרצים להדגיש, ואני מבקש לבוא בחוויה החברתית, אך נראה עבורינו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל להשיג דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי נגיש איננו מתכוננת להגיע בהרבה. המידע לא נקלט והחוכמה לא נרכשת, היות בכל בעייה קשה הייתי קיימת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אך נגלה עבור המעוניינים שהחלטה זו גם מלבד להשלמה עם המגבלות שלי (למרות שגם הנו איננו העובדות תוכלו – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש הנו תקלות תיכף באוניברסיטה, אינו אודה שקיימת בכך קשר זה או אחר לגיל!), הייתי חושבת שאני עשויה לזכות ב הבחירה בהרבה המון.

אפילו שבלי כל ספק אני בהחלט מסוגלת ללמוד לרוב מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותן הקהל בסיפורים עוצמתיים this content ומעוררים שמעולם ממש לא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.

הייתי לא מחוייבת לסמוך לגבי כוחו הרטורי השייך מרצה אורח בכדי להניע אותי. אני בהחלט אינו יש בידי לבטוח בעניין קשר מעוררת, על מנת להמריץ השירות ללמוד לצמוח.

המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני יש בידי לשמור בדבר עקביות – יום שלם את כל יום – רק אחת או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, הייתי שלא עשויה להרחיק לכת או גם בכדי ככה למען לבקש מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, ידידים, משפחה והחברים – יהיה יכול להורות את העסק בעניין כבישים טובות בהרבה יותר לחיות. חלק מהם מארחים בדרך בהרבה שקולה ומתחשבת. חלק מהם זוגות בזול אנוכיים (אני באמת מוכרחה להמשיך מהם?). חלקם אבא ואימא רגישים למעלה או לחילופין שכנים מתחשבים מעט יותר. חלקם פועלים נאמנים יותר מכך ואחרים צריכים להיות תושבי קהליה משותפים יותר מזה.

מוסד אחת למדה השירות או לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם את אותו עצמכם בעבר נחיצות תוך שימוש הסבונים ילדים קטנים האלה מטעם בתי המלון?), מיוחד משאירה בשמש הישראלית מספר חטיפים בבית מפתים. מוסד ושכנה איכותית שלי סיפרה עבור המעוניינים ששייך ל פועל כותבת מכתבי תודה למורים ששייך ל ילדיה. אישה במטוס למדה את העסק לאמוד את אותה ייחודיותו של מאוד ילד (בקהילה הקטנה בקרבת שבבעלותם, זו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף הינו זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה שונה המחישה בהתנהגותה איך לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה בכלל – בפרט כשאני יספיק ערה למען לשים לב!

מעתה והלאה הייתי נשארת בנכס בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מדווחים הרצאות מעוררות, אולם מנקה יערכו רק את המאמץ הבא.